<h1>רבינו יהונתן מלוניל — ע"ז</h1>
<h2>דף יד.</h2>
[ע"ז מ"א ע"ב] ע"ז שנשתברה מאיליה ולא על ידי אדם אלא שנפלה מן הגג ונשברה, ר' יוחנן אמר אסורה דהא לאו גוי בטלה בידים וריש לקיש אמר מותרת דבודאי בטלה שרואה שעל עצמה אינה מצלת כ"ש שלא יציל על אחרים, והלכתא כר' יוחנן אע"ג דתניא כותיה דריש לקיש דסתם מתני' כותיה דר' יוחנן אזלא דנקט שברי צלמים אבל ע"ז לא אלמא בסתמא לא אמרינן בטולי בטלה והכי מסקנא דשמעתא אליבא דר' יוחנן.
[ע"ז מ"ב ע"ב] ואפרוחים שקננו בעצי אשירה כיון דגדולים הם כל כך דמצו למיזל כך אימת דבעי לא אסרינן להו דהא לא חשבי' כגון האילן אבל בצים ואפרוחים שהן צריכין לאימן כגון האילן חשבינן להו הואיל ותחלת ברייתן באילן היו דהשתא נמי לא מצו למיזל לעלמא כל אימת דבעו.
